למדן נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תובענה כספית על סך 2,858 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לקבלת פיצוי בגין נזק לרכוש שנגרם לרכבו.

העובדות הדרושות לצורך הכרעה:

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג טויוטה קורולה מ.ר. 23/245/61, שנת ייצור 2007 (להלן: "הטויוטה").

הנתבעת הינה המבטחת של הרכב בביטוח מקיף (להלן: "המבטחת").

ביום 21/12/08 אירעה תאונת דרכים, בה היה מעורב רכב הטויוטה, עת שנהג התובע ברחוב החשמל לכיוון נווה שאנן, רכב אחר יצא מהחניה באופן מפתיע, ניסה התובע להימנע מהתאונה, סטה שמאלה, אך בכל זאת פגע ברכב היונדאי שהיה לפניו ואופנוע שנסע אחריו, פגע גם הוא בטויוטה.

התובע הודיע ביום 21/12/08 על התאונה למבטחת (ראה מוצג נ/1).

מעיון בנ/1, מתברר שההודעה על מקרה ביטוח לרכב נשלחה, במטרה של הגשת התובענה נגד צד ג', ללא הפעלה, בשלב ראשון, לקבלת הנזק מהמבטחת. לצורך כך, סומן בהודעה תחת הפרק אי הגשה (בכותרת ההודעה על מקרה הביטוח(.

התובע תחילה דרש את מצד ג', מבטחת רכב הונדאי אקסנט, וזו דחתה את הדרישה לפיצוי, בטענה כי האחריות לתאונה מוטלת דווקא על התובע (מפנה לת/1 תשובת צד ג' לדרישה לפיצוי).

עוד עולה מנ/1, כי נדרש אישור אי הגשה, אישור זה חיוני להגשת דרישה או תובענה לפיצוי מצד ג'.

מנ/1 והן מת/1, ניתן להבין, כי תחילה לא ביקש התובע להפעיל את הוראות הפוליסה, ניסה לקבל את נזקו מצד ג' ומשדרישה זו נדחתה, חזר על עקבותיו וביקש את הפיצוי מהמבטחת של רכבו.

התובע העיד בפני שפנה לסוכן הביטוח וזה האחרון עשה את כל המהלכים (עמ' 2 לפרו' שורה 12). עוד הוסיף וציין, כי אף אחד לא הסביר לו מה יקרה אם חברת הביטוח של צד ג' ידחו את הדרישה לפיצוי והמשיך והעיד, כי אף אחד לא הסביר לו שלפי תנאי הפוליסה, יש צורך לבקש שמאי חוץ וכי כל ההתקשרות, לשיטתו, נעשתה באמצעות סוכן הביטוח, שהפנה אותו למוסך שעובד עם הסוכנות וכל הטיפול נעשה על ידי סוכן הביטוח (עמ' 1 שורה 28 ועמ' 2 שורות 1-9).

בחירת שמאי:

התובע הזמין את שירותיו של השמאי א. רמי, אשר בדק את הרכב, סקר את הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהתאונה וציין, כי נגרמו הנזקים הבאים: נזק ישיר 11,645 ₪ כולל חלקים ועבודה, בנוסף, ירידת ערך בסך של 2,744 ₪, שהם למעשה 3.5% מערך השוק של הרכב, לאחר שהשמאי קבע שערכו של הרכב הינו בסך 78,400 ₪ ויש לחשב ירידת ערך, בין היתר בגין צביעה לא מקורית בשיעור 1.5% ובסה"כ 14,390 ₪. שמאי זה בדק את הרכב ביום 21/12/08 וחוות הדעת נמסרה ביום 15/1/09.

השמאי דרש שכר טרחה בסך של 920 ₪, כולל מע"מ, בגין עריכת שומה, הוצאות, צילומים והוצאות משרד.

המבטחת ערכה שומה נגדית ביום 3/5/09, דהיינו, בחלוף מספר חודשים מיום תיקון הרכב, בידי מוסך אלון שירותי רכב ולאחר כחודשיים מיום מכתב הדחייה של צד ג'.

השמאי מטעם חברת הביטוח נתן חוות דעת, לפיה הנזק שנגרם לרכב הינו למעשה נזק שנגרם בשני מוקדים, חוות הדעת מבוססת על מחירי החלפים בעזרת תוכנת מ.ר.מ, סעיפי העבודות בהתאם לבדיקת שעתון היצרן ותכנית שמאית ולמעשה, חוות הדעת מבוססת על צילומים וביקורת לחוות הדעת מטעם התובע.

במוקד הנזק הקדמי, הוערכה העבודה בסך של 8,862 ₪ ובחלק האחורי בסך 2,382 ₪ ובנוסף, ירידת ערך כמפורט בחוות הדעת.

המבטחת, לאחר ניכוי השתתפות עצמית בסך 3,018 ₪ עבור הנזק הישיר וירידת ערך, שילמה סך של 9,589 ₪ ואילו התובע טוען שהיה על המבטחת לשלם לו, לאחר הפחתת ההשתתפות העצמית בסך 3,018 ₪, סך של 12,292 ₪. ההפרש בין מה שהיתה אמורה המבטחת לשלם, בסך 12,292 ₪, לבין מה ששולם בפועל, 9,589 ₪, הוא סכום התביעה בסך 2,858 ₪.

מוקדי המחלוקת: